גיוזה במילוי תרד וצנוברים

 מחמים את היוגורט בסיר קטן רק עד שהוא הופך חמים (אנחנו לא רוצים שיירתח). שמים את הקמח בקערה גדולה ומוזגים פנימה ובהדרגה את היוגורט החמים, תוך כדי ערבוב. עוברים ללישה ידנית עד שמתקבל בצק רך יחסית (לפי המסורת היפנית "הבצק צריך להיות רך כמו תנוך אוזן"). עוטפים את הבצק במגבת נקיה ולחה ומניחים במקרר ל- 30 דקות.

 בסיר קטן על להבה בינונית ממיסים את החמאה, מוסיפים את עלי התרד השטופים יחד עם שאריות המים שעליהם ואת השום הקצוץ ומאדים עד שהעלים קמלים, כמעט נמסים. במידה ויש צורך מוסיפים עוד מעט מים עד לריכוך מלא.

מעבירים את התרד המאודה למסננת. נותנים לתערובת להתקרר וסוחטים אותה היטב משאריות המים. מוסיפים צנוברים קלויים ופרמז׳ן מגורדת, מערבבים וקוצצים עם סכין חדה. טועמים ומתקנים מליחות רק אם צריך כי הפרמז׳ן בעצמה מלוחה.

מרדדים את הבצק בעזרת מערוך על משטח מקומח קלות או במכונת פסטה לעובי הכי דק שניתן לעבוד איתו מבלי שיקרע – זה עניין של נסיון ואימון, ככל שהבצק דק יותר תתקבל תוצאה טובה יותר.

קורצים עיגולים, מניחים במרכזם את המלית, מקפלים וסוגרים כמו שקיקים קטנים. אם צריך מרטיבים מעט את הקצוות באצבע רטובה במים.

משמנים מחבת רחבה בשמן ומסדרים את הגיוזות הממולאות זו לצד זו כך שיכסו את פני כל המחבת (ראה סרטון). מניחים את המחבת מעל אש הכירה עד שמתחילים לשמוע רחשי טיגון.

בינתיים מערבבים בזריזות כפית קורנפלור בכוס מים עד המסה. יוצקים לתחתית המחבת עם הגיוזות (בערך 1 ס"מ גובה), מכסים את המחבת במכסה וממתינים מעט. זה שלב האידוי. מדי פעם רצוי קצת לנענע את המחבת כדי שהגיוזות לא יידבקו לתחתית, אלה שנדבקו אפשר להזיז בזהירות בכף עץ כדי שיתנתקו. כשרוב המים מתאדים, ושוב נשמע רחש של טיגון, פותחים את המכסה וטעמים אחת כדי לבדוק שהבצק מוכן, אם צריך מוסיפים עוד מעט מים. הגיוזות מוכנות כשהן מקבלות תחתית זהובה וקריספית במיוחד והבצק עשוי.

כשהגיוזות מוכנות מוסיפים מעט שמן שומשום ומטים את המחבת כדי שהשמן יגיע לכולן, מפזרים בצל ירוק קצוץ ומגישים.