מינרל סידן:
סידן הוא המינרל השכיח ביותר בגוף האדם. תרומתו לגוף רבה מאוד והוא נחוץ לבניית עצמות, לתפקוד עצבי תקין, לוויסות קצב הלב, לכיווץ שרירים ועוד. העצמות מהוות מחסן סידן עבור הגוף, וכאשר התזונה אינה מכילה כמות מספקת של סידן נאלץ הגוף להוציא סידן מהעצמות אל הדם על מנת להעבירו לשאר הרקמות. לפיכך, חסר תזונתי מתמשך של סידן לאורך שנים עלול לגרום לדלדול מסת העצם ולהוביל למחלת אוסטיאופורוזיס. סידן משחק תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות לאורך כל שלבי החיים: בתקופת הילדות, ההתבגרות, בהריון ובהנקה, בגיל העמידה ובזקנה, ויש לו תפקיד מהותי וחשוב בשמירה על תזונה נכונה למניעת אוסטיאופורוזיס. חשוב להקפיד על צריכת סידן נאותה כבר מגיל צעיר על מנת להגיע לצפיפות עצם מקסימאלית בגיל מבוגר יותר. כמות הסידן היומית המומלצת לאדם בוגר, כמקובל בישראל ובארה"ב, היא 1200-1000 מ"ג ביום. ישנם מספר גורמים המשפיעים על ספיגת סידן בתהליך העיכול, כאשר העיקרי שבהם הוא ויטמין D.
ויטמין D:
ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן. גוף האדם יודע לייצר ויטמין D על פני העור מחשיפה לקרני שמש. החשיפה לקרניים אולטרה-סגולות (UV) מהווה שלב ראשון בהפיכת ויטמין D להורמון פעיל שיש לו השפעה רבה על מערכות שונות בגוף, בהן מערכת העיכול וספיגה של סידן במעי. עד לפני מספר שנים האמינו שבישראל שטופת השמש לא קיים מחסור בויטמין D, אך בעקבות הגברת המודעות לנזקי קרינת השמש החלו אנשים להמעיט את חשיפתם לשמש, ומעקב אחר בדיקות דם באוכלוסייה הראה שלרבים מאיתנו קיים מחסור בויטמין חשוב זה. על בסיס עובדה זו, תזונה ותוספי תזונה הפכו להיות גורם מרכזי באספקה נאותה של ויטמין D על מנת לעמוד בכמויות הנדרשות ולמנוע סטטוס ויטמין D נמוך בגוף.
השילוב של סידן וויטמין D
מהסיבות שהוזכרו לעיל, ועקב האינטראקציה בין השניים, הפכו סידן וויטמין D לרכיבי תזונה חיוניים המומלצים יחדיו בכל גיל, לשמירה על בריאות אופטימלית ולשמירה על צפיפות העצם. בעוד שמזונות שונים מהצומח (לדוגמה: זרעי סומסום, טחינה , ברוקולי, שעועית ירוקה, עלי תרד) מכילים סידן, דווקא מוצרי חלב הם מקור זמין ואיכותי לאספקתו. גם מוצרי חלב דלי שומן, לרבות יוגורטים עם אפס אחוז שומן, מכילים סידן במוצר, אלא שעלתה טענה לגביהם שהסידן אינו נספג ממזונות אלו, וכי רק בנוכחות סביבה שומנית במעי ייספג הסידן כהלכה.
האם שומן נחוץ לספיגת סידן במעי?
הניסיון לטעון שנוכחות שומן במעי היא גורם חיוני לספיגת סידן אינו עולה בקנה אחד עם מחקרים מדעיים אשר בחנו את הנושא, וכדי להבין מדוע טענה זו אינה נכונה יש להכיר את מנגנוני הספיגה של סידן במעי. סידן נספג בתאי המעי באמצעות שני מנגנונים: האחד מנגנון ספיגה פסיבי, ללא מעורבות נשאים, והשני מנגנון ספיגה אקטיבי המחייב מעבר באמצעות נשאי ספיגה. המנגנון האקטיבי הוא מנגנון הכולל מעורבות של ויטמין D המאפשר לסידן לחצות את התאים ולעבור מהמעי אל זרם הדם. לעומת זאת, המנגנון הפסיבי אינו כולל את המעורבות של ויטמין D, ולכן במקרה זה יכול הסידן להיספג בלעדיו. הודות למנגנון הפסיבי, ניתן להבין שקיימת אפשרות לספוג סידן גם ללא נוכחות ויטמין D, כך שסביבה שומנית לא בהכרח נחוצה. יתרה מזאת, בעוד שמנגנון הספיגה האקטיבי של סידן מחייב מעורבות של ויטמין D, וזה נספג טוב יותר באמצעות שומן, יש לזכור שגם הגוף מייצר ויטמין D בעור, ולכן כל עוד רמת הויטמין בדם היא קבועה ואינה בחסר אזי לא צריכה הספיגה האקטיבית של סידן במעי להיפגע, גם אם בפועל ויטמין D מהמזון כלל לא נספג יחד עם הסידן.
מסר לסיכום: מזונות דלי שומן, ובהם מוצרי חלב עם אפס אחוז שומן, המכילים מינרל סידן בהרכב התזונתי, אינם פוגעים ביכולת של הסידן להיספג במעי והם עשויים לספק לגוף סידן זמין ואיכותי.
